רוב המשתמשים ב-Claude Code אף פעם לא פותחים את תיקיית .claude. הנה מה שיש בפנים ואיך להגדיר את זה נכון.
יש תיקייה בפרויקט שלכם שעושה את כל העבודה מאחורי הקלעים. רוב האנשים אף פעם לא פותחים אותה. יודעים שהיא קיימת. ראו אותה מופיעה אחרי שהריצו /init. אבל מתייחסים אליה כמו לקופסה שחורה.
וזו טעות.
תיקיית .claude היא מרכז הבקרה של Claude Code. ההוראות שלכם, הפקודות המותאמות, הרשאות, הזיכרון בין סשנים. הכל שם. ברגע שמבינים מה יש בפנים ולמה, מפסיקים להילחם בכלי ומתחילים לגרום לו לעבוד בדיוק כמו שצריך.
אבל הנה הדבר שמבלבל את כולם: יש שתי תיקיות .claude, לא אחת. ואם לא מבינים את ההבדל, שמים את הדבר הנכון במקום הלא נכון. כל פעם.
אם אתם רק מתחילים עם Claude Code, קפצו קודם למדריכים כאן ואז תחזרו לשדרג את ההגדרות.
1. שתי תיקיות, שתי משימות
הראשונה יושבת בתוך הפרויקט שלכם. עושים לה commit ל-git. כל הצוות מקבל את אותם כללים, אותן פקודות, אותן הרשאות.
השנייה יושבת בתיקיית הבית שלכם: ~/.claude/. זו ההגדרה האישית שלכם. העדפות, היסטוריית סשנים, זיכרון אוטומטי. עוברת אתכם לכל פרויקט.
תיקיית .claude/ בפרויקט | תיקייה גלובלית ~/.claude/ |
|---|---|
| כללים צוותיים | העדפות אישיות |
| נכנסת ל-git | אף פעם לא נכנסת |
| משותפת לכל הצוות | רק שלכם |
| פקודות, כישורים, סוכנים, הגדרות | פקודות גלובליות, היסטוריה |
תשימו את זה במקום הלא נכון ותזהמו את הריפו עם העדפות אישיות. או שתאבדו כללים צוותיים שצריכים להיות משותפים.
2. CLAUDE.md הקובץ הכי חשוב
כשמתחילים סשן ב-Claude Code, הדבר הראשון שהוא קורא זה CLAUDE.md. נטען ישירות לזיכרון ונשאר שם לכל השיחה.
מה שכותבים ב-CLAUDE.md, קלוד עוקב אחריו. אומרים לו לכתוב תמיד טסטים לפני קוד. הוא יעשה את זה. אומרים לו לא להשתמש ב-console.log. הוא לא ישתמש.
אפשר לשים CLAUDE.md בשלושה מקומות:
- שורש הפרויקט (
./CLAUDE.md) — הנפוץ ביותר, לכל הצוות - גלובלי (
~/.claude/CLAUDE.md) — העדפות אישיות לכל הפרויקטים - תתי תיקיות — כללים ספציפיים לתיקייה מסוימת
קלוד קורא את כולם ומשלב.
💡 תשמרו על פחות מ-200 שורות. קבצים ארוכים יותר אוכלים יותר מדי קונטקסט וקלוד מתחיל לפספס הוראות.
הנה דוגמה מינימלית שעובדת מצוין:
# Project: Acme API
Commands
npm run dev # Start dev server
npm run test # Run tests (Jest)
npm run build # Production build
Architecture
- Express REST API, Node 20
- PostgreSQL via Prisma ORM
- All handlers live in src/handlers/
Conventions
- Use zod for request validation
- Return shape is always { data, error }
- Use the logger module, not console.log
Watch out for
- Tests use a real local DB, not mocks
- Strict TypeScript: no unused imports
20 שורות. זה נותן לקלוד את כל מה שהוא צריך בלי להעמיס.
⚠️ **אל תשימו כללי לינטר ב-CLAUDE.md.** אלה שייכים ל`.eslintrc`. כאן שמים דברים שהלינטר לא יכול לאכוף. החלטות ארכיטקטוניות. קונבנציות שמות. מלכודות שלא רואים.
רוצים גרסה אישית? צרו `CLAUDE.local.md` בשורש הפרויקט. קלוד קורא אותו ביחד עם CLAUDE.md הראשי, אבל הוא נכנס אוטומטית ל-gitignore. ההתאמות האישיות שלכם אף פעם לא נוחתות בריפו.
3. תיקיית rules/ הוראות מודולריות
ברגע שהצוות גדל, CLAUDE.md הופך למפלצת של 300 שורות שאף אחד לא מתחזק. תיקיית rules/ פותרת את זה.
כל קובץ מרקדאון בתוך .claude/rules/ נטען אוטומטית ביחד עם CLAUDE.md:
.claude/rules/
├── code-style.md
├── testing.md
├── api-conventions.md
└── security.md
כל קובץ מתמקד בנושא אחד. מי שאחראי על API עורך את api-conventions.md. מי שאחראי על טסטים עורך את testing.md. אף אחד לא דורס אחד את השני.
הכוח האמיתי: כללים לפי נתיב. מוסיפים frontmatter והכלל נטען רק כשקלוד עובד על קבצים תואמים:
---
paths:
- "src/api/**/*.ts"
- "src/handlers/**/*.ts"
---
# API Design Rules
- All handlers return { data, error }
- Use zod for request validation
קלוד לא יטען את זה כשהוא עורך קומפוננטת React. רק כשהוא בתוך src/api/ או src/handlers/.
4. פקודות מותאמות. הסלאש שלכם
כל קובץ מרקדאון ב-.claude/commands/ הופך לפקודת סלאש. קובץ בשם review.md יוצר את /project:review.
הפיצ'ר הרוצח: התחביר ! עם backtick מריץ פקודות של ומזריק את הפלט לתוך הפרומפט לפני שקלוד רואה אותו:
---
description: Review current branch before merging
---
Changes
!git diff --name-only main...HEAD
Diff
!git diff main...HEAD
Review for bugs, security, missing tests.
עכשיו `/project:review` מזריק אוטומטית את ה-diff האמיתי. לא טקסט שמור. נתונים חיים.
אפשר גם להעביר ארגומנטים עם `$ARGUMENTS`:
```markdown
---
description: Fix a GitHub issue
argument-hint: [issue-number]
---
Fix issue #$ARGUMENTS. Find root cause, write a test.
פקודות אישיות הולכות ל-~/.claude/commands/ ומופיעות כ-/user:command-name בכל פרויקט.
5. Skills. תהליכים שמופעלים אוטומטית
פקודות מחכות שתקלידו סלאש. Skills עוקבים אחרי השיחה ומופעלים כשהמשימה מתאימה.
כל skill יושב בתיקייה משלו עם קובץ SKILL.md:
.claude/skills/
├── security-review/
│ ├── SKILL.md
│ └── DETAILED_GUIDE.md
└── deploy/
└── SKILL.md
ה-frontmatter מתאר מתי להפעיל:
---
name: security-review
description: Security audit. Use when reviewing
code for vulnerabilities or before deployments.
allowed-tools: Read, Grep, Glob
---
Analyze for security vulnerabilities...
אומרים "תבדוק את ה-PR הזה מבחינת אבטחה" וקלוד מזהה שזה מתאים ומפעיל אוטומטית. אפשר גם להפעיל ישירות.
ההבדל מפקודות: skills יכולים לארוז קבצים נלווים. פקודות הם קובץ אחד. Skills הם חבילות.
6. Agents. סוכנים מומחים
למשימות מורכבות אפשר להגדיר סוכנים ב-.claude/agents/:
---
name: code-reviewer
description: Expert code reviewer. Use when
reviewing PRs or validating implementations.
model: sonnet
tools: Read, Grep, Glob
---
You are a senior code reviewer.
Flag bugs, not style issues. Suggest specific fixes.
קלוד מפעיל את הסוכן בחלון קונטקסט נפרד. הסוכן עושה את העבודה, מדחיס את הממצאים, ומחזיר דיווח. הסשן הראשי נשאר נקי.
שדה tools מגביל מה הסוכן יכול לעשות. שדה model מאפשר להשתמש במודל מהיר יותר למשימות פשוטות. Haiku מספיק לרוב חיפושי הקוד. שמרו את Opus למה שבאמת צריך אותו.
7. settings.json הרשאות ומגבלות
settings.json בתוך .claude/ שולט במה שקלוד יכול ולא יכול לעשות:
{
"permissions": {
"allow": [
"Bash(npm run *)",
"Bash(git status)",
"Read", "Write", "Edit"
],
"deny": [
"Bash(rm -rf *)",
"Bash(curl *)",
"Read(./.env)"
]
}
}
allow — רץ בלי אישור. שימו שם פקודות build ו-git.
deny — חסום לחלוטין. פקודות הרסניות, קריאות רשת ישירות, קבצים רגישים.
מה שלא ברשימה? קלוד שואל לפני שממשיך. זה הבטיחות שלכם.
התמונה המלאה
your-project/
├── CLAUDE.md # הוראות צוותיות
├── CLAUDE.local.md # שלכם בלבד (gitignored)
└── .claude/
├── settings.json # הרשאות
├── rules/ # כללים מודולריים
├── commands/ # פקודות סלאש
├── skills/ # תהליכים אוטומטיים
└── agents/ # סוכנים מומחים
~/.claude/
├── CLAUDE.md # הגדרות גלובליות
├── commands/ # פקודות אישיות
├── skills/ # skills אישיים
└── projects/ # היסטוריה + זיכרון
מאיפה מתחילים
אל תנסו להגדיר הכל בבת אחת. הנה הסדר:
- הריצו
/initבתוך Claude Code. הוא יוצר CLAUDE.md ראשוני - ערכו אותו לעיקר: פקודות build, ארכיטקטורה, קונבנציות
- הוסיפו
settings.jsonעם allow/deny מתאימים - צרו פקודה אחת או שתיים לתהליכים הנפוצים שלכם
- כשהקובץ מתנפח, פצלו ל-
rules/ - הוסיפו
~/.claude/CLAUDE.mdעם ההעדפות האישיות
זה מכסה 95% מהמקרים. Skills וסוכנים באים אחר כך, כשיש לכם תהליכים שחוזרים על עצמם ושווה לארוז אותם.
46% מהמפתחים בסקר של Pragmatic Engineer (15,000 משתתפים, פברואר 2026) אמרו שקלוד קוד הוא הכלי הכי אהוב עליהם. 111,000 התקנות ב-npm. והקובץ הכי חשוב בכל ההגדרה? CLAUDE.md. תתחילו משם. כל השאר זה אופטימיזציה.
שאלות נפוצות
CLAUDE.md יכול לשבור משהו?
לא. זה רק הוראות. לא מריץ קוד, לא משנה הרשאות. במקרה הגרוע קלוד עוקב אחרי הוראה לא טובה, ותמיד אפשר לדרוס.
מה ההבדל בין CLAUDE.md לפרומפט מערכת?
בפועל, זה אותו דבר. אבל מנוהל כקובץ בפרויקט. היתרון: גרסאות ב-git, משותף עם הצוות, מפוצל לקבצים.
צריך גם פקודות וגם skills?
תתחילו עם פקודות. פשוט יותר. קובץ אחד, פקודת סלאש אחת. עברו ל-skills רק כשצריך קבצים נלווים או הפעלה אוטומטית.
מה קורה כשהגדרות פרויקט סותרות גלובליות?
הפרויקט מנצח. ~/.claude/CLAUDE.md קובע ברירות מחדל, אבל CLAUDE.md ברמת הפרויקט דורס אותן.
איך מאפסים את הזיכרון של קלוד לפרויקט?
מוחקים את תיקיית הפרויקט בתוך ~/.claude/projects/. הסשן הבא מתחיל נקי בלי זיכרון מסשנים קודמים.
הירשמו לניוזלטר שלנו בaimakerslab.io/newsletter כדי לקבל עוד מדריכים כאלה ישירות למייל.